תּוּשִׁיָּה noun feminine sound, efficient wisdom, abiding success (on derivation, see above; according to Fl De proposes advancement, or mental aptitude that advances: for the form, compare תּוּגָה and תַּאֲנִיָה; Sta^{§ 262}), a technical term of the Wisdom Literature; —

a. sound, efficient wisdom Isaiah 28:29 (of ׳י) הפליא עצח חגדיל תושׁיה; Proverbs 3:21 זּמְזִמָּה ׳נְצֹר תּ; Proverbs 8:14 (Wisdom speaks) ׳לִי עֵצָה ות; Proverbs 18:1 יִתְגַּלָּ֑ע ׳לכל תּ; Job 11:6 (of ׳י: see Di), Job 12:6 ׳עִמּוֺ עֹז ות; Job 26:3 לָרֹב ׳ות הוֺדָ֑˜עתָּ ("" יָעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה

b. of the effect of sound wisdom, abiding success (for the combination of meanings, compare הִשְׂכִּיל to shew wisdom. and also to achieve success). Job 5:12 ולא תעשׂינה ׳ידיהם ת do not achieve abiding success; Job 6:13 and abiding success ("" עַזְרָתִי) is driven from me; Proverbs 2:7 ׳יִצְמֹּן לַיִשָׁרִים ת; Micah 6:9 ותושׁיה יראה שֹׁמך, i.e (si vera lectio) he that seeth (heedeth) thy name is well-advised (Ges^{§ 155}, 2 b3; Dav:§ 29 e). — תֻּשִׁיָה Job 30:22, see sub. שׁוא.

וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה וְ֝תוּשִׁיָּ֗ה וְתֽוּשִׁיָּ֑ה וְתוּשִׁיָּ֑ה וְתוּשִׁיָּ֖ה ותושיה ותשיה לְֽת֫וּשִׁיָּ֥ה לתושיה תֻּ֝שִׁיָּ֗ה תּ֝וּשִׁיָּ֗ה תּוּשִׁיָּ֑ה תּוּשִׁיָּֽה׃ תושיה תושיה׃ תשיה lə·ṯū·šî·yāh leTushiYah ləṯūšîyāh tu·šî·yāh tū·šî·yāh tushiYah tušîyāh tūšîyāh vetushiYah wə·ṯu·šî·yāh wə·ṯū·šî·yāh wəṯušîyāh wəṯūšîyāhInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts