מְטָא, מְטָה verb reach, attain (Targam id., Syriac , compare Christian-Palestinian Aramaic Schulth^{Lex. 108}; Ethiopic Arabic (for ) Nö^{ZMG xl (1886), 736}; distinct from Biblical Hebrew מָצָא, etc., q. v.); —

Pe`al Perfect3masculine singular מְטָא Daniel 4:25, ָ  ה Daniel 7:13,22; 3feminine singular מְטַת Daniel 4:19, מְטָת Daniel 4:21 Qr (Kt, erroneous, מטית K^{§ 47, Beisp. 1}) a)); 3 masculine plural מְטוֺ Daniel 6:25; Imperfect3masculine singular יִמְטֵא Daniel 4:8; Daniel 4:17; —

1. a. reach, come to Daniel 6:25 (ל location); come unto, as far as Daniel 7:13 (עַד person); absolute arrive Daniel 7:22 (of time; ᵐ5 ἐδόθη; see Nes^{MM 41} who compare Arabic IV. give).

b. reach, extend, ל location Daniel 4:8; Daniel 4:17; Daniel 4:19.

2 with עַל person come upon, befall Daniel 4:21; Daniel 4:25.

וּמְטָ֣ת ומטת יִמְטֵ֣א ימטא מְּטָ֔א מְט֞וֹ מְטָ֔ה מְטָ֖ת מטא מטה מטו מטת mə·ṭā mə·ṭāh mə·ṭāṯ mə·ṭōw meTa məṭā meTah məṭāh meTat məṭāṯ meTo məṭōw ū·mə·ṭāṯ umeTat ūməṭāṯ yim·ṭê yimTe yimṭêInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts